אולמי דקל בע " מ ואח' נ' מדמון

החלטה

ביום 28.7.10 ניתן ע"י כב' השופט גדול סעד בבקשה בהולה להטלת עיקולים זמניים, צו מניעה וצו עשה שהוגשה ע"י התובעים.

הדיון במעמד הצדדים קוים ביום 16.8.10, ושם ניתנה לב"כ המשיב 1 אפשרות להגיש תגובה מסודרת עד ליום 30.9.10.

למרות האמור, לא הוגשה תגובה כנ"ל, וחלף זאת הוגשה בקשה למתן ארכה להגשת בקשה לביטול הסעדים הזמניים.

לאחר תגובת התובעים נדחתה הבקשה, ולאחר תשובה לתגובה, הפניתי בהחלטה מיום 28.10.10 להחלטתי הראשונה.

בהעדר תגובת הנתבע או כל בקשה עניינית אחרת, נותר הדיון שנקבע להיום על כנו.

ב"כ הנתבע חזר על טיעוניו בכתב התשובה למתן הארכת מועד להגשת בקשה לביטול הסעדים הזמניים, וזאת בלא שעלה בידו להציג ולו נימוק ענייני אחד לאי הגשת התגובה כפי שנקבע בהחלטה מיום 16.8.10.

זאת ועוד, גם מתוך תשובת הנתבע לא עלה בידי למצוא ולו נימוק ענייני אחד למתן הארכת המועד.

יצוין, כי הנתבע היה שותף לבקשה הראשונה למתן סעדים זמניים, ואף הדיון שהתקיים ביום 16.8.10 התקיים בנוכחות ב"כ.

לפיכך, היתה לנתבע שהות מספקת להגיש כל בקשה או תגובה, בוודאי בתצהיר, בעניין הסעדים הזמניים, וזאת לא עשה.

עוד יצוין, כי כוונת הנתבע להגיש תביעה לאכיפת ההסכם אינה עומדת כנימוק למתן ארכה, ואת הסעדים במסגרת תביעה שהגיש הוא רשאי לקבל בנפרד, כמובן בהתאם לנימוקי בקשה שיגיש.

היום הוגשה בקשה ע"י צד ג' לביטול הסעדים הזמניים, וזאת טרם הובאה בפני.

יחד עם זאת, הואיל ונמסרה לצדדים, אני מורה כי הן התובעים והן הנתבע יגישו תגובתם בתוך 20 יום לבקשה הנ"ל, שלאחריה יהיה מקום לקביעת הדיון או למתן תוקף להסכמה כלשהי אליה יגיעו הצדדים עוד טרם דיון כנ"ל.

נותרה שאלת ההוצאות.

לטענת ב"כ התובעים, יש להשית על הנתבע הוצאות במיוחד כשלא טרח להתייצב לדיון היום, ובכך הביע זלזול בצדדים עצמם ובביהמ"ש.

אמנם לטענת ב"כ הנתבע, המנעותו מהנתבע להתייצב לדיון קשורה למצבו הרפואי.

בעניין זה אני מאפשרת הגשת מסמך רפואי בתוך 7 ימים.

לאחר קבלת המסמך אדון בשאלת ההוצאות.

ניתנה והודעה היום כ"ג חשון תשע"א, 31/10/2010 במעמד הנוכחים.

רחל קרלינסקי, שופטת